והם חיו בעושר ועושר עד עצם היום הזה
כיצד נוכל להפוך לחלק מהעשירון העליון? • באיזה אופן ישפיע מצבנו המשפחתי על הסיכויים? • ניר קידר ופרופ' גיל אפשטיין על הדרך אל העושר • פרק 04
המצב הכלכלי במדינת ישראל לא פשוט בימים אלה, אך החלום להצליח בגדול, ולרוות נחת בתחום הכלכלי, הוא עדיין מנת חלקם של ישראלים רבים. כיצד ניתן להפוך לחלק מהעשירון העליון? האם הוא פתוח לכולם? בפרק הרביעי בפודקאסט 'טאובקאסט', אירח ניר קידר את פרופ' גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, חבר פורום מומחים המייעץ לממשלה בנושא בינה מלאכותית וראש מדיניות שוק עבודה וחוקר ראשי במרכז טאוב. יחד, ניסו להבין מה משפיע על רמת העושר שלנו, וכיצד נוכל לפעול להגדלתה.
"אנשים לא נולדים שווים", פתח פרופ' אפשטיין. "יש אנשים שנולדים למשפחות עשירות ויש לעניות. יש שגדלים בפריפריה ויש במרכז. יש אנשים שנולדים יפים ויש מכוערים. יש שנולדים עם אייקיו גבוה ויש עם אייקיו נמוך. כל מה שתיארתי מייצר אי שיוויון. למה אנשים גבוהים יותר מרוויחים יותר? לקחו ציונים של סטודנטים, ומצאו שככל שאתה גבוה יותר הציונים טובים יותר. עשו מבחנים אייקיו אמיתיים ומצאו שאין קשר. מה עשו? שמו תצפיתנים במקום העבודה וראו שאנשים גבוהים יותר מקבלים יותר תשומת לב. כשאדם גבוה נכנס לחדר, מסתכלים עליו אחרת גם בלימודים וגם בעבודה, וזה נותן לו ביטחון עצמי שמשפיע על הביצועים שלו. הביטחון העצמי משחק תפקיד. תוסיף את זה לאיפה נולדת, למי נולדת, איך נולדת. גם המשפחה שלך, ההורים שלך, הסביבה שלך נותנים לך ביטחון. איך שאתה מופיע יכול להשפיע על העתיד שלך".
ואיך מקטינים את אי השוויון? "השכלה, זה אחד הדברים הכי חשובים שמקטינים את אותו אי שוויון", טען גיל. "בעלי השכלה גבוהה יותר מרוויחים כמעט פי 2 מחסרי השכלה גבוהה, ולבעלי השכלה גבוהה יש סיכוי של 40 אחוז יותר למצוא עבודה. רוב הפערים בשכר במשק הישראלי נובעים מהשכלה, לבעלי השכלה גבוהה יש תוחלת חיים ארוכה יותר. השכלה לא מתחילה בהשכלה גבוהה אלא מלידה".
לצד גורמים אלו, גם סדר הלידה יכול להשפיע על הסיכוי שלנו להימצא בעשירון העליון בשלב כלשהו בחיינו. בהמשך הפרק, הסביר פרופ' גיל אפשטיין: "ילדים בכורים הם שונאי סיכון ובעלי איי קיו גבוה יותר. כשילד נולד, מי משחק איתו? ההורים שלו, משקיעים בו הרבה שעות. ההורים שלנו משפיעים עלינו מאוד. הילד הבא משחק יותר עם אחיו ופחות עם ההורים. אם הילד הקטן במשפחה נולד 4 שנים אחרי האח שלפניו, הוא הופך להיות כמו בכור - משקיעים בו, יש פער מספיק גדול, האחים שלו מספיק גדולים".
"זוגיות זה טוב להכנסה", הדגיש. "לגבר זה מעלה את ההכנסה ב־25 אחוז. אם תשווה גבר נשוי לעומת גבר רווק באותה רמת השכלה, אותו ניסיון בחיים, זה יכול להיות פער של 25 אחוז. לנשים הפער נמוך בחצי. התיאוריה שאני יותר מחזיק בה - כשאתה מתחתן יש לך יותר התחייבויות, מישהו מסתמך עליך, לכן אתה משקיע. הגבר מראה שזה משפיע עליו מאוד חזק. אם אותו גבר מחליט להתגרש, הוא מפספס פה בגדול. למי יש יותר כוח בזוגיות? אם הגבר מקבל הכנסה מאוד גבוהה באמצעות האישה ואם הוא עוזב את הזוגיות היא נשארת עם הכנסה גבוהה, יש פה אסימטריה בין גברים לנשים".
עכשיו מאזינים לנו זוג הורים שנולד בנם הבכור. מה הם צריכים לעשות בשביל שהילד שלהם יהיה בעשירון העליון?
"להשקיע בו מבחינת זמן, סיפורים, פאזלים, לשחק איתו, להיות איתו, אבל לא להגזים", טען פרופ' גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה. "לשים לו חיסכון בצד להשכלה בסיכון גבוה - בסופו של דבר מניות עולות. תתמוך בו בבית הספר אם צריך עוד עזרה. ראינו שמדינת ישראל היא אחת המדינות עם הפערים הגדולים ביותר מבחינת ההכנסות בין התושבים השונים. ברמת מדיניות, הממשלה צריכה להשקיע בהשכלה, בגיל הרך, להשקיע לאורך כל הדרך בצעדים משמעותיים כדי שהאוכלוסייה הערבית והחרדית ייכנסו יותר טוב לשוק העבודה, ושיותר אנשים יעבדו ובעבודות איכותיות יותר. צעדים של הממשלה בנושאים האלו יכולים להיות בעלי משמעות גדולה".
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
