זום אאוט
כיצד נראה תחום ההשקעות בעיניים של גוף מוסדי? • נגה קנז, ערן בלטמן וגיא פרידלר, מנכ"ל 'הפניקס קפיטל', הסבירו • פרק 08
השקעות מתנהגות אחרת כשמדובר באדם פרטי, לעומת גוף מוסדי המעוניין להיכנס למשחק. בפרק ה־8 בפודקאסט 'מה יש במקום' בהגשת נגה קנז וערן בלטמן, אירחו השניים את גיא פרידלר, מנכ"ל 'הפניקס קפיטל', ושמעו קצת יותר על השקעות מכיוונו של גוף מוסדי גדול.
יש אדון יציב וג'ינג'י בשם טראמפ שקצת שיגע את השווקים, ובמהלך החודש חודשיים האחרונים השווקים ירדו ועלו באופן קיצוני", פתח בלטמן. "כל שיהוק של טראמפ העיף את השווקים הסחירים למעלה או למטה". בהמשך, הוסיף כי כי בעיקר בימים שכאלה תפקידן של ההשקעות האלטרנטיביות הוא למתן תנודתיות.
בתגובה, סיפר פרידלר על תפקידו והסביר: "אני אחראי מטעם הפניקס על יחידה שכל תפקידה הוא לייצר פתרונות למה שאנחנו קוראים היום משקיעים כשרים. בשנים קודמות קראנו לזה פשוט משפחות אמידות. היחידה הזו הוקמה במטרה להבין את הצרכים של משפחות אמידות ולייצר עבורן אופציות השקעה שלא בתחום הסחיר. במהלך השנים הרחבנו את מגוון המוצרים שלנו כאשר אנחנו לא רואים את עצמנו כיצרן קלאסי, האסטרטגיה שלנו היא לחבור לגופים הגלובליים הטובים ביותר שהפניקס יודעת להשקיע איתם ולהישען על ההון המנוהל הגדול שהפניקס מנהלת היום. הפניקס מנהלת למעלה מחצי טריליון שקלים, משקיעה סכומי כסף גדולים מחוץ לישראל ועושה את זה עם המנהלים הטובים ביותר שהיא יודעת למצוא".
נגה הוסיפה: "הקרנות הגדולות האלו פונות לגופים מוסדיים, בכללם הפניקס, וגיא למעשה מנצל את הנגישות של הפניקס לגופים הגלובליים ולמעשה הפניקס "לוקחת" נתח מהשקעה כזו או אחרת ומחלקת אותו לפרוסות קטנות ומנגישה אותן לאנשים פרטיים". "דיברנו בפרקים הקודמים, בין היתר, על קרנות חוב ופרייבט אקוויטי - הפניקס וגופים דומים מביאים לשולחן גם סוגי השקעות שלא התעמקנו בהם כמו קרנות של תשתיות למשל", הזכירו ערן ונגה בהמשך.
"כולנו מכירים תיק השקעות קלאסי שניהל כל משקיע שהחזיק כספים בשוק הסחיר", הדגיש פרידלר. "הוא היה מחולק ל־60-40 בהתאם לאהבת או שנאת הסיכון של המשקיע - אלה התיקים הקלאסיים. מה שאנחנו מציעים למשקיעים פרטיים כשירים זה להסיט חלק מהשקעות הקלאסיות שיושבות בשוק הסחיר שכולנו משקיעים בו דרך קופות הגמל, פוליסות חיסכון ותיקים מנוהלים, לכיוון השקעות שאינן סחירות - אקוויטי סחיר מול אקוויטי פרטי וחוב סחיר מול חוב פרטי".
לקראת סיום הפרק, תהתה נגה מה עדיף מבחינה כלכלית, לרכוש דירה או להשקיע במוצרים אלטרנטיביים כמו פרייבט אקוויטי מסוג סקנדרי או 'Buy Out', או דוגמת קרנות בעולם התשתיות שהיו די סגורות למשקיעים פרטיים וממילא הן היו קרנות מאוד ארוכות ל־12 שנים או 15 שנים עם מנגנונים של קריאות לכסף. כמובן שאין תשובה חד משמעית אך בסיום הפרק, הבהיר: פרידלר: "אני בהחלט חושב שסיימנו תקופה של 15־20 שנה שמחירי הנדל"ן עלו בצורה דרמטית. כל מי שהחזיק נדל"ן בישראל הרוויח כסף לא בגלל תשואה שוטפת אלא בגלל רווחי הון. השאלה החשובה שעל משקיע לשאול את עצמו היא האם הוא חושב שהוא ייראה ב־15 שנה הבאות עליית ערך כפי שהוא ראה ב־15 שנה האחרונות".
בלטמן סיכם אף הוא את הפרק, ואמר שלמרות שאין תשובה חד משמעית, בוודאי שאסור להתעלם מהנתיב האלטרנטיבי ומן הסתם, אפשר לשלם בין ההשקעות.
עריכה: אחיה כהן ומיכל קדוש
