שבת עברית מצדיעה לאברהם שלונסקי
השפה העברית חיה דרך המשורר האהוב. במלאות 52 שנה למותו בחרנו לחזור ליצירות המופתיות שהשאיר אחריו • בלעדי לדיגיטל של 103fm
אברהם שלונסקי לא עסק רק בשירה, הוא הצליח לכתוב את התודעה הישראלית מחדש, מהגולה הקפואה באוקראינה ועד הרחוב הלח של תל אביב. הוא הגיע עם רעב גדול למילים,ושמר על משחקיות בכתיבה שלו עד יומו האחרון.
שלונסקי היה לא רק משורר מרכזי, אלא גם עורך ומתרגם משמעותי ומו"ל חשוב. הוא עמד במרכז סצנת הכתיבה במשך שנים ארוכות, והצליח להטביע חותם. 52 שנה חלפו מאז שנפטר מהעולם, אבל הוא השאיר אחריו נכסים תרבותיים מרגשים. בחרנו לחזור לנקודות המשמעותיות בקריירה הענפה שלו ולהיזכר איך הכול התחיל.
את שירו הראשון 'בדמי ייאוש' פרסם שלונסקי בשנת 1919 בעיתון 'השילוח' שהופיע אז בברלין. שלוש שנים אחר כך עלה לארץ כחלוץ והתגורר בקיבוץ עין חרוד. הוא עסק בחקלאות, סלל כבישים, עבד בענף הבניין, וחי חיי חלוצים לכל דבר ועניין, אבל כעבור שנה הבין שהחלוציות האמיתית שהוא צריך לעסוק בה היא הכתיבה.
באחד הראיונות שהעניק אמר המשורר כי הוא הרגיש כמו אנוס. הוא כתב בהיחבא וידע שלכתוב ולנגן בפסנתר אז הרגיש כמו להשתמש בתמרוקים. "יום אחד נדפס שיר שלי. הוא הגיע לידיד שמסר ליעקב פיכמן, שמסר לדבורה בארון, והשיר נדפס ב'הפועל הצעיר' והגיע לעין חרוד. ערכו לי טקס גרוטסקי של חרם ונידוי, וכך החלה הכתיבה שלי", סיפר. שלונסקי ורעייתו העתיקו את מגוריהם לתל אביב, שם התערה בחיי התרבות בישראל וכתב פזמונים לבמות הסאטיריות שפעלו אז, כמו גם לנשפי הפורים של תל אביב, שהיו למסורת בעיר הלבנה.
כתיבה שונה בנוף הישראלי
כבר בתחילת הדרך ניכרה אצלו הנטייה לכתיבה שובבה ושונה מעט בנוף. הוא שיבץ בין מילותיו המצאות לשוניות, ובהמשך הדרך ערך את המדורים הספרותיים בעיתונים רבים, בהם 'דבר', 'הארץ', 'על המשמר' ועוד.
הוא נלחם כדי לייצר שירה צעירה ותוססת בהשראת המודרניזם האירופי, אבל לקח זמן עד שהעשייה שלו נשאה פרי. בשנת 1926 יצא לאור 'כתובים', כתב עת מטעם אגודת הסופרים. שלונסקי ערך את כתב העת, לצידו של אליעזר שטיינמן. בין השמות הגדולים ש'כתובים' נתן להם במה אפשר היה למצוא את נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן ואלישבע ביחובסקי.
שבע שנים אחר כך יצר שלונסקי את השבועון הספרותי 'טורים'. כעורך נתן שלונסקי למשוררים בראשית דרכם הזדמנות לפרסם את שיריהם. דליה רביקוביץ זכתה להזדמנות כזו, כששירה הראשון פורסם ברבעון הספרותי 'אורלוגין' בעריכתו.
משחקי מילים
למרות היותו יוצר שיודע כיצד לשחק עם המילים, הוא לא התנתק מהמציאות הטרגית סביבו והצליח ביצירתיות אין קץ להביא אותה לקדמת הבמה. בתקופת השואה הוציא קובץ שירים בשם 'ממחשכים', שבו ביטא את רגשותיו מהתקופה האפלה, ובפרט ביכה את גורל יהדות אירופה. שלונסקי היה עורך ראשי בהוצאת 'ספרית פועלים', ויחד עם לולה לוקסמבורג ייסד גם את המועדון 'צוותא' בתל אביב ואף העניק לו את שמו. כמו כן, היה חבר באקדמיה ללשון העברית עוד מגלגולה כוועד הלשון העברית.
לצד תפקידו המשמעותי בעיצוב השפה והתרבות, שלונסקי גם הניח שורות שהפכו לפסקול ישראלי. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי אמנים מכל התקופות, וסגנון הכתיבה שלו הצליח לחצות גבולות של זמן, ולהישמע לא רק מעל דפי ספרים אלא גם מעל במות, רדיו ותחנות שירה בציבור. במילים פשוטות - שלונסקי לא רק כתב את העברית, הוא גם גרם לה לשיר.
מותו של שלונסקי לא סיים את המאבק שלו על הלשון, על הרוח, על התרבות. הוא רק הפך אותו לשקט יותר, אבל לא לפחות נוכח. בכל פעם שאנחנו שרים שיר שכתב, מצטטים עוד שורה שחידש, הוא עדיין כאן, איתנו. לא רק בלב הזיכרון התרבותי הישראלי, אלא בלב ליבה של השפה העברית.
לזכרו בחר העורך המוזיקלי יואב חנני לקבץ את מיטב יצירותיו שזכו לביצועים מרגשים שמצליחים להיכנס ללב עד היום. האזנה נעימה!
רשימת השירים:
- בוקר טוב - אריק לביא ומשתתפי המחזמר 'עוץ לי גוץ לי'
- תה ואורז יש בסין - הגבעטרון
- זמר (לא אורחת גמלים) - אריק לביא
- בתכול השמיים - צילה דגן
- שיר שבת (בואי כלה) - מוטי פליישר
- אוהל שח - אילנה רובינא
- אבוי אבי - עפרה חזה
- עלילות מיקי מהו - מוטי פליישר
- מקי סכינאי - אריק לביא
- שלום עיר נוחמה - אמנון ברנזון וצוות המופע 'כמו חייל'
- שיר הפרטיזנים - מקהלת סי.בי. אס ישראל
- פונאר - צילה דגן
- את חכי לי ואחזור - אריק לביא
- עומדים אנו במשמרת - רוחמה רז וצוות 'לרוסיה באהבה'
- תהבהב לה האש הבכירה - הדודאים
- תכול המטפחת - אריק סיני
- יום אחרון - אריק איינשטיין
- הנדר - דודו זכאי
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-20 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים לקום המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים ועושה הכול על מנת לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. איפה ומתי שרק תרצו. בלי דיבורים, ללא פרסומות - ועם כל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי
